<h1>אגודה סימן ל"ח</h1>
<h2>דף כד:</h2>
אמר רב פפא כותי שהביא דורון לישראל ביו"ט אם יש במינו במחובר, כגון (דגים) וירקות ופירות האילן בזמן שרגילין להיות מחוברים אסורים. ולערב בכדי שיעשו, פירש רש"י למוצאי יו"ט ראשון, והביא ראיה מביצה שנולדה שמותרת בזה ומההיא טביא דפרק בכל מערבין והלכות גדולות ורבינו יצחק פירשו לערב יו"ט שני שלא יהנה במלאכת יו"ט, לפי זה צריך להמתין כדי שיעשו בין מהלקיטה בין מההבאה והני מילי דבר שנעשה בשביל ישראל. אבל דבר שנלקט וניצוד בשביל כותי אינו צריך להמתין בכדי שיעשו אך למוצאי יו"ט שני מותר מיד. אבל בשני ימים טובים של ראש השנה או בשבת ויו"ט או יו"ט ושבת בהא כוליה סוגיא שוין דאסור עד מוצאי יו"ט שני. וכל זה אפילו לישראל אחר שלא הובאו בשבילו ואפילו בטלטול אסור. אבל דבר שאינו במחובר, כגון פירות שאינו באותו הזמן רגילין להיות מחובר או דגים יבשים וכיוצא בהן דגים לחים רחוקים מן הנהר יותר ממהלך יום, אם לא הובאו בשביל ישראל רק בשביל כותים מותר לישראל אפילו ביו"ט ראשון אפילו הובאו מחוץ לתחום. ואם הובאו בשביל ישראל מותר לישראל אחר אפילו לבו ביום, אבל לאותן שהובאו בשבילו אסור עד מוצאי יו"ט ראשון וכן לכל בני ביתו. אכן יש גאונים האוסרים עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו בין מלקיטה בין מהבאה עיין ספר בתרומה. ודבר הבא מחוץ לתחום בעיר המוקפת לדירה, מטלטלין בכולה דחשיבא כארבע אמות, אכן בכפרים אין מטלטלין אותו אלא ארבע אמות. ההיא ליפתא דאתא למחוזא חזא רבא דכמישא אמר האי ודאי מאתמול עקירא ולא הובאו בשביל ישראל ושרא להו, כיון דמפשי בשביל ישראל אסר.
